שלמה, תודה על הקישור. אני מאמין שהוא יכול לפתוח דיון מעניין במפגש הבא שלנו לא רק ביחס לקושי אישי אלא גם בהקשר של אתיקה בין המוסד לחוקרים צעירים (וגם האחריות שלנו ביחס לתלמידים שאנחנו שולחים להתנסויות קטנות בשדות שונים).
הופתעתי מכך שהכותב ראיין 16 דוקטורנטים לאנתרופולוגיה על הקשיים שלהם וחילץ כל-כך הרבה מצוקות עמוקות. זה הזכיר לי מאמר על מורים בשנתם הראשונה בבית-הספר, ואפילו יותר חמור מכך - המצוקות והסכנות שהוצגו במאמר שקישרת אליו היו בחלקן פיסיות ממש.
שלב אחר בדיון, שחורג מהמאמר אבל מעניין אם יצא לנו לדבר עליו(והייתי שמח לשתף בו) הוא הסיפוק וההנאה שניתן לשאוב מעבודת השדה, מהקשר שנוצר עם אנשים חדשים שלא היינו פוגשים אחרת, מהכוח והאחריות שיש לנו להשמיע משהו מהחיים שלהם.
שלמה, תודה על הקישור. אני מאמין שהוא יכול לפתוח דיון מעניין במפגש הבא שלנו לא רק ביחס לקושי אישי אלא גם בהקשר של אתיקה בין המוסד לחוקרים צעירים (וגם האחריות שלנו ביחס לתלמידים שאנחנו שולחים להתנסויות קטנות בשדות שונים).
השבמחקהופתעתי מכך שהכותב ראיין 16 דוקטורנטים לאנתרופולוגיה על הקשיים שלהם וחילץ כל-כך הרבה מצוקות עמוקות.
זה הזכיר לי מאמר על מורים בשנתם הראשונה בבית-הספר, ואפילו יותר חמור מכך - המצוקות והסכנות שהוצגו במאמר שקישרת אליו היו בחלקן פיסיות ממש.
שלב אחר בדיון, שחורג מהמאמר אבל מעניין אם יצא לנו לדבר עליו(והייתי שמח לשתף בו) הוא הסיפוק וההנאה שניתן לשאוב מעבודת השדה, מהקשר שנוצר עם אנשים חדשים שלא היינו פוגשים אחרת, מהכוח והאחריות שיש לנו להשמיע משהו מהחיים שלהם.